כיצד החקיקה בישראל סייעה להשרשת הבניה המתקדמת

הבניה המתקדמת לא הייתה חלק מהז'ארגון המקצועי בעולם הבניה הישראלי במשך שנים ארוכות, אך מיום כניסתה אפשר לראות כיצד היא הופכת לשיטת הבניה הפופולרית ביותר בישראל. החקיקה בישראל לא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום הבניה, אך במאמר זה אנחנו רוצים להראות כיצד שינויים ותמורות שהגיעו מהשטח שינו את המגמה הזו והביאו את מדינת ישראל למצב שבו הבניה המתקדמת מושרשת ומעוגנת בחקיקה של הממשלה.

שיטות בניה בישראל לאורך השנים – מבניה קלה לבניה מתקדמת

כשבאים לבחון את שיטות הבניה המקובלות בישראל לאורך ההיסטוריה קצת קשה לעשות זאת מטעמים של חוסר בכתבים ובמבנים ששרדו את התקופה. את הנתונים במאמר זה ביססו על ידע אישי ועל מחקרים שנעשו במרוצת השנים, כמו סקר משנת 2011 שהוזמן על ידי משרד התשתיות מהטכניון. מה שמעניין בכל המחקר ההיסטורי הוא לראות כיצד מה שמוגדר כבניה קלה היה למעשה חלק מהותי מעולם הבניה עוד הרבה לפני שהמונח נכנס לחיינו, וחשוב להבדיל בין המונח הזה לבין מונח הבניה המתקדמת שרבים נוטים לבלבל ביניהם.

עד שנות העשרים של המאה העשרים הבניה בישראל התבססה והשופעה משני מקורות מרכזיים – מקורות פנימיים (בניה עממית שעברה מדור לדור והתבססה על חומרי הגלם הזמינים) ומקורות חיצוניים (בניה שהושפעה מתרבויות אחרות שהקימו מבנים בארץ כמו הביזנטים, הרומאים והעות'מאנים). מדובר למעשה על בניה קלאסית ומוכרת אשר מבוססת על חומרי גלם כמו עץ, אבן וברזל שהלכו והשתכללו כדי להתאים לצרכי האוכלוסייה המשתנים. כך למשל בירושלים אפשר לראות גידול בבתים חד משפחתיים ובבית הטורי השיתופי והרב משפחתי.

הפוליטיקה המקומית הכתיבה גם היא את הבניה ובתקופה שהבריטים שלטו אפשר לראות הקבלה בין החקיקה לבין צורת הבניה. התופעה המוכרת ביותר מהעת ההיא התפרסה בבניה בדרום הארץ ובצפונה והיא מה שמכונה "חומה ומגדל" הקמה של יישובים אשר עומדים בחקיקה הבריטים שדגלה בכך שאי אפשר לפנות התיישבות שיש בה חומה ומגדל. צורת הבניה שבה השתמשו אותם חלוצים היא מה שהיום אנחנו מכנים בניה קלה, בניה אשר מבוססת על חומרים זמינים ואקולוגים שאפשר להרכיב במהירות.

ככל שהתפתחה והתבססה מדינה והצורך בפתרונות התיישבותיים גדל, כך ניסתה המדינה לחוקק מצד אחד תקנות שיוודאו את איכות הבניה, ומן הצד השני לעודד כמה שיותר קבלנים ואדריכלים לבנות את הארץ ולסייע במאמץ המדיני. בראשית שנותיה המדינה דאגה לכמות ולמהירות בניה יותר מאשר לאיכות ואפשר לראות זאת בבתי השיכונים ועיירות הפיתוח, אך ככל שנקפו השנים השתנתה הגישה והתגבשה ההבנה שצריך לדאוג לאיכות כדי שהמבנים יעמדו לאורך שנים ולא יזהמו את האדמה המעטה שעוד נותרה לנו.

איך החקיקה בישראל מחזקת את הבניה המתקדמת

איך החקיקה בישראל מחזקת את הבניה המתקדמת

בשנת 2022 העבירה מדינת ישראל תקנות חדשות לבניה של בתים ומבנים ובחינה של תו התקן הישראל לבניה ירוקה מגלה כי מדינת ישראל מאמצת לחיקה את הבניה המתקדמת. מצוקת הנדל"ן הגדולה שבישראל והצורך ליישב את הדרום ואת הצפון בצורה מהירה ואיכותית הפכו למוחשיים יותר ויותר בשנים האחרונות וכך בשנת 2023 הכריז משרד המדען הראשי בישראל על הבניה המתקדמת כפתרון האיכותי ביותר למצוקת הדיור. את הכרזתו של המדען הראשי אפשר להבין כיוון שכאשר מיוצרים הבתים בטכנולוגיות מתקדמות ומיוצרים במפעל, מהירות הבניה שלהם היא פנומנלית. אבל חשוב לזכור כי לא כל בניה מתקדמת היא כזו שמבוצעת במפעל וזהו רק פרמטר אחד מבין פרמטרים רבים.

לפרטים נוספים על שיטת הבניה המתקדמת שלנו בא.ב.ד אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא בבלוג שלנו – או ליצור איתנו קשר.